“לשכת הלכה למעשה” של קהילת חב”ד ברחובות הפיקה את סדרת סרטוני “מבזקי הלכה“. בכל סרטון הגה”ח הרב מנחם מענדל גלוכובסקי שליט”א, רב קהילת חב”ד ברחובות וחבר בי”ד רבני חב”ד, מתמצת את עיקרי הדינים בנושא המדובר בליווי אמצעי המחשה.
לפניכם פרטי הדינים עם מראי מקומות:
ראש חודש
מובא במסכת ערכין דף יו”ד ע”ב: “אף על גב שנקרא ראש חודש מועד בתורה, לא נאסר בעשיית מלאכה”, כך נפסק גם להלכה בשולחן ערוך אורח חיים סימן תי”ז: ראש חודש מותר בעשיית מלאכה, אולם נהגו נשים שלא לעשות מלאכה בראש חודש על פי הגמרא בירושלמי.
- נהגו נשים שלא לעשות מלאכה בראש חודש[1] וכל אשה חייבת במנהג זה[2]
- טעם המנהג: שלשת הרגלים כנגד שלשת האבות פסח כנגד אברהם (דכתיב אצלו לושי ועשי עוגות), שבועות כנגד יצחק (שופר של מתן תורה היה מהאיל של עקדת יצחק), סוכות כנגד יעקב ( שכתוב אצלו ולמקנהו עשה סוכות), ושתים עשרה השבטים כנגד שתים עשרה חודשי השנה. כיוון שחטאו בעגל, נטל מהם הקב”ה ונתן לנשותיהם, שלא רצו לתת תכשיטיהן למעשה העגל, נתן להם הקב”ה שכרן שיהיו משמרות את ראש חודש.[3] עוד מובא, שראש חודש ניתן על ידי תפילת חנה, וכיוון שבא על ידי אשה, לכן שבתו הנשים ממלאכה.[4]
- עיקר המנהג הוא לשנות מימי החול, ולכן תלוי במנהג כל מקום, מה שקבלו על עצמן. אם אין מנהג ברור, די במניעה מקצת מלאכות כדי לשנות מימי החול.[5]
- במלאכת תפירה וסריגה אין להקל.[6] (תפירת כפתור אפשר להקל)
- מלאכת כיבוס נהגו להמנע.[7]
- שאר מלאכות כגון: בישול, אפיה ונקיון הבית – אין לאסור, אלא אם כן נהגה בהם איסור, וצריך להתייעץ עם רב האם ואיך לעשות התרת נדרים במידה ונהגה כך ורוצה לשנות.
- אנשים אינם אסורים במלאכה כלל.[8]
- המנהג לא לעשות מלאכה בשני הימים של ראש חודש[9]
- על פי צוואת ר”י החסיד לא מסתפרים בראש חודש[10]
- בגזיזת ציפורנים נחלקו הפוסקים[11]
[1] שו”ע סימן תי”ז.
[2] מסקנת הביאור הלכה ד”ה והנשים.
[3] מובא בטור סימן תי”ז בשם אחיו רבי יהודה.
[4] עייין כף החיים סי’ ל”ד ס’ ח’ על פי מדרש תנחומא.
[5] על פי הבית יוסף שם והרמ”א שם.
[6] על פי שבט הלוי ח”ו סי’ נ אשה שמתפרנסת ממלאכת התפירה יש צדדים להקל ויש להתייעץ עם רב מורה הוראה
[7] עיין בשו”ת שבט הקהתי ח”א סי’ קלה שדן בכיבוס של ימינו שאין בו טירחא.
[8] מובא בשערי תשובה סק”ג שאנשים הנוהגים לא לעשות מלאכה – מנהג בורות הוא.
[9] שם במשנה ברורה סק”ד הביא ב’ דעות בזה וגם למקילין אין להקל אלא ביום הראשון ולא ביום השני.
[10] מובא בשו”ע אדמה”ז או”ח סימן ר”ס.
[11] מובא בצוואת ר”י החסיד. בשו”ע אדמה”ז השמיט הענין, עיין בקצוות השולחן לר”ח נאה שכתב להחמיר בזה.
