בסעודת הלילה הראשון של ראש השנה נוהגים לאכול מ”סימני החג” –מאכלים המרמזים על ברכות שונות לקראת השנה החדשה. אחד הסימנים הוא ראש של דג – “שנהיה לראש ולא לזנב”. נשאלת השאלה איך אפשר שכולם יהיו ראשים? ידוע המובא בגמרא שאליהו הנביא קלל עיר אחת שלא התנהגה כיאות שיהיו כולם ראשים.
משמו של הרה”ח ר’ אלחנן רוזוב הי”ד (המכונה “חוני’ע) דייקו שלא נאמר “נהיה ראש”, אלא “נהיה לראש”, שכל אחד מחובר לראש, כל חסיד מתפלל בראש השנה שנהיה מחוברים לראש שבדור.
ידוע שראשי התיבות של המילה “רבי” הם ראש בני ישראל ובפרשת נשא נאמר “שש מאות רגלי העם אשא אנכי בקרבו”. כלל ישראל נחשבים רגלים לגבי הראש, שהוא משה רבינו שבדור. ה”רגל” מחובר ל”ראש” ומקבל ממנו הכוונה והדרכה. תפקיד ה”רגל” להביא את ה”ראש” למקום שרוצה להגיע, ואינו יכול להגיע מצד עצמו, כמבואר במאמר “אתה תצוה” תשנ”ב.
כדי לדעת מה הראש רוצה מאיתנו, אנו חייבים ללמוד את תורתו של הרבי: שיחות, מאמרים, או אגרות שלו, שהרי תורתו של הרבי מיועדת בראש ובראשונה לדור שלנו.
עלינו לשמור על תקנות והוראות הרבי וביניהם: יציאה ל”מבצעים” לזיכוי הרבים, לימוד חת”ת ורמב”ם יומי, ולהכין את עצמינו וכל העולם כולו לקבלת פני משיח צדקנו.
בראש השנה שהוא היום שממליכים את הקב”ה ומקבלים עול מלכות שמים כללית על כל השנה כולה, זה הזמן המתאים להתמסר כולנו כחסידים למלכנו ראשינו, שכל ענינו של הרבי הוא להוריד את השכינה למטה (שזהו תפקיד דור השביעי, כמבואר במאמר של קבלת הנשיאות מיום יו”ד שבט תשי”א) ולהביא לימות המשיח, שנזכה שיהיה למטה מעשרה טפחים ותיכף ומיד ממש.
בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.
