בט”ו בשבט – ראש השנה לאילנות, יש הנוהגים לאכול מיני אוכלים שונים מפירות הארץ. על פי הלכה יש סדרי עדיפות מה להקדים לברך לפני מה. לפנינו תקציר מדיני קדימה בברכות על פי דברי אדמו”ר הזקן.
הכלל המצוי בדרך כלל בנושא קדימה בברכות הוא שלאחר הקדמת ברכת הפת, הסימן הוא ראשי התיבות מג”ע א”ש, דהינו: מזונות גפן עץ אדמה שהכל.
אולם ישנם מקרים יוצאים מן הכלל:
כללי
- כל דיני קדימה בברכות כשרוצה לאכול משניהם, אבל אם אין כוונתו לאכול, אלא מאחד מהמינים שלפניו, מברך עליו.[1]
- גם כשאינו חפץ כעת במאכל החשוב, אלא ברצונו לאכלו רק לאחר אכילת המאכל השני, אין לו חיוב להקדים את המאכל החשוב.[2]
- כל דין קדימה כששני המינים לפניו, אבל אם אחד מהם אינו לפניו, אין צריך להמתין עד שיביאו אותו לפניו.[3]
לחם[4]
- ברכת הפת קודמת לכל הברכות.[5]
- שיש לפניו שני לחמים ואחד מקמח לבן יותר, יברך עליו.[6]
- כשיש לפניו פת שלימה ופת פרוסה מברך על הפת השלימה אפילו כשהפרוסה מקמח נקי יותר ולבן יותר.[7]
- כל זה כשמדובר על אותו סוג קמח, אבל כשמדובר בסוגי קמחים שונים[8], הכלל שהולכים לפי הסדר בפסוק “ארץ חיטה ושעורה” וגו’, כך שכל המוקדם בפסוק, קודם לברך עליו, ולכן אפי’ פרוסה מקמח חיטה, קודמת לפת שלימה מקמחים אחרים.[9]
- כשאין מעלה באחד מהלחמים, יברך על הגדול יותר.[10]
- במקרה שאחד מהלחמים חביב עליו יותר, עיין בהערה.[11]
מזונות
- לאחר הלחם יש לברך על דבר שברכתו מזונות אפילו כשמינים אחרים חביבים יותר.[12]
- כל סוגי המזונות מכל סוגי הקמחים, קודמים לשאר הפירות, חוץ מזית, שקודם לשעורה ומיני חיטה ושעורה (כוסמין שבולת שועל ושיפון), כיוון שהזית סמוך למילה ארץ, המופיעה בפעם השניה בפסוק “ארץ חיטה ושעורה”.[13]
בורא פרי הגפן
- מיני מזונות מחיטה ושעורה קודמים לברכת הגפן.[14]
- ברכת הגפן קודמת לשאר ברכות הפירות אפילו של מינים משבעת המינים, שקודמים למילה גפן בפסוק ארץ חיטה, כיוון שברכת הגפן היא ברכה חשובה מכל הברכות.[15]
- (נראה מדברי אדמה”ז שברכת היין קודמת למזונות על כוסמין, שבולת שועל ושיפון[16]).
שבעת המינים[17]
- כשיש לפניו כמה מינים משבעת המינים, אם שני המינים שווים אצלו בחביבות, יש לו לברך על המוקדם בפסוק “ארץ חיטה ושעורה וגו”.
- אם המאוחר בפסוק חביב עליו יותר, יכול להקדים איזה שירצה, החביב או המוקדם בפסוק.
בין אוכלין שאינם משבעת המינים[18]
במקרה של כמה מיני אוכלין עם אותה ברכה:
כשיש מין שלם – השלם קודם אפי’ על החביב. כשאין שלם – החביב קודם
במקרה של כמה מיני אוכלין ואין הברכה שלהם זהה:
- ברכת העץ והאדמה קודמות לשהכל, אפי’ כשמין שמברכים עליו שהכל חביב יותר.
- בין העץ לאדמה יקדים את החביב.[19]
- כששניהם חביבים עליו, טוב להקדים את ברכת העץ לברכת האדמה.
כשיש אחד משבעת המינים והשאר אינם משבעת המינים[20]
במקרה של כמה מיני אוכלין עם אותה ברכה:
- כשיש חביב, יברך על איזה מהם שירצה, או החביב, או שבעת המינים.
- כשאין לו מבינהם חביב יותר, מברך על שבעת המינים ופוטר השאר, ואפילו כשהמין האחר שלם.במקרה של כמה מיני אוכלין, ואין הברכה שלהם זהה:
- החביב קודם,[21] אפי’ כשברכתו האדמה.[22]
- כששווים בחביבות, איזה שרוצה מקדים (טוב להקדים מה שברכתו העץ).
הגדרת חביב[23]
- חביב עליו בדרך כלל, אפי’ שעכשיו אינו חביב עליו.
- חביב עליו עכשיו, אפי’ שבדרך כלל אינו חביב עליו.
- כשיש לפניו שני מינים, שאחד חביב עליו עכשיו, ואחד שבדרך כלל חביב עליו, איזה שירצה יקדים.
שאלות ותשובות הלכה למעשה – מי קודם למי?
שאלה: יש לפניו תפוז ואבטיח והאבטיח חביב עליו יותר.
תשובה: קודם מברך על האבטיח החביב.
שאלה: חצי אבטיח שחביב עליו ומלפפון שלם.
תשובה: קודם מברך על המלפפון השלם.
שאלה: יש לפניו עוגיות משבולת שועל וכוס יין.
תשובה: קודם מברך על היין.
שאלה: תפוח ותמרים והתפוח חביב עליו.
תשובה: מברך על איזה מהם שרוצה .
שאלה: בננה וענבים, והבננה חביבה עליו.
תשובה: ברכת הבננה קודמת.
שאלה: עוגיות מכוסמין וזיתים .
תשובה: מקדים את ברכת הזיתים.
[1]על פי סדר ברכות הנהנין פרק י’ הלכה ב’
[2]על פי דברי אדמו”ר הזקן סימן רי”ב סעיף ח’
[3]שם הלכה ט”ז
[4]שם הלכה ב’
[5]שם הלכה י”ד
[6] שם סעיף ג’
[7] שם הלכה א’
[8]חיטה קודמת לשעורה. שעורה קודמת לשאר המינים שאינם מפורשים בפסוק. מבין שאר המינים יש לצייין שכוסמין הוא ממין חיטה ושיפון ושבולת שועל הם ממין שעורה.
[9]שם הלכה א’ עיין שם שאם השלימה משעורים שהיא אחד משבעת המינים ומפורשת בפסוק, ירא שמים יחבר את הפרוסה עם השלימה לברך עליהם יחד, אבל משיפון וכיו”ב אין צורך לחברם, כיוון שאינו מפורש בפסוק וכן מובא בהלכה ט’.
[10]שם הלכה ג’, ועיין שם שאם הלחם הקטן עשוי מקמח נקי יותר, יברך עליו.
[11] א. כאשר לחם שאינו נקי (מלא) חביב עליו יותר מהלחם הנקי עיין הלכה ט’,שלכאורה יש לומר שיברך על החביב, כיוון שיש בו מעלת החביבות, ואין לפת מקמח הנקי את המעלה של מוקדמת בפסוק, רק את מעלת הקמח הנקי, ונראה שמעלת החביבות גוברת.
ב. אם מדובר בין לחם מחיטה ללחם משעורה איזה שירצה יקדים (שם הלכה ט’),
ג. אם מדובר על לחם מחיטה או שעורה מול לחם משאר הקמחים שאינם מפורשים בפסוק, כגון שיפון וכוסמין, מצינו מחלוקת על מה יברך האם על חביב או המוקדם בפסוק (שם הלכה ה’).
[12]שם הלכה י’
[13]שם הלכה י”ב
[14]שם הלכה י”ג
[15]שם הלכה י”ג[16]כן משמע מדברי אדמו”ר הזקן שם הלכה י”ג
[17]שם הלכה ט’
[18]שם הלכה ו’ וז’.
[19]כשמקדים ברכת האדמה להעץ יש להזהר שלא לפטור בברכתו את פרי העץ שהרי אפשר בדיעבד לצאת כשמברך במקום העץ ברכת האדמה
[20]שם ה”ח
[21]כיוון שבהמשך יברך גם על הפרי משבעת המינים ולא יפטר בברכת החביב
[22]כשמקדים ברכת האדמה להעץ יש להזהר שלא לפטור בברכתו את פרי העץ שהרי אפשר בדיעבד לצאת כשמברך במקום העץ ברכת האדמה
[23]שם הלכה ט”ו
