הרבנית רבקה סיפרה בשם כ”ק אדמו”ר ה”צמח צדק” שאמר פעם בליל הסדר: בסיפור של יציאת מצרים נעשה יציאת מצרים, ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים וכולנו יודעים את התורה – חב”דניק שלם – בכל זאת “מצוה עלינו לספר” – יש לספר סיפור חסידי, ועם הסיפור עצמו יוצאים ממצרים.
מובא בספר “היום יום” בשם הרבי הרש”ב: ב”יציאת מצרים” של חסידות קיימת המצוה של סיפור יציאת מצרים בדיבור, לספר סיפורי חסידים ו”לקלוט” את הסיפור בפנימית של הפנימית. יש לדעת שכל סיפור הוא הוראה בחיים. כל סיפור צריך להביא (=לגרום) מידה טובה וחיות פנימית בהידור מצוה, ולהפנים את דרכי הנועם של תורת החסידות.
האדמו”ר ה”צמח צדק” היה נוהג לשלוח אברכים לקבל הדרכה מרבי הלל מפאריטש. בשלוש השבתות הראשונות לבואו של האברך החדש, מלבד מאמרי החסידות שהיה אומר מדי שבת בשבתו, סיפר רבי הלל סיפור לכבוד האברך ולאחר מכן היה מסביר מה אפשר ללמוד מהסיפור בעבודת השם. את הטעם להנהגה זו הסביר רבי הלל: התחלת העבודה היא כפי שלומדים בחסידות מתחילת חומש ויקרא היא “אדם עי יקריב מכם”, אבל כדי שאדם ידע כיצד להיות אדם, יש ללמוד תחילה את שני החומשים הראשונים בראשית ושמות, שרובם הם סיפורי האבות.
וכך גם ראו בהנהגתו של רבי ישראל מרוזין, כשבאו לפני שניים מגדולי חסידיו לבקש הסכמה על ספריהם. האחד היה מגדולי הרבנים שהביא עמו חיבור עמוק מלא בחידושי תורה והשני מזקני החסידים שאסף במשך שנים מעשיות מצדיקים וחסידים. רבי ישראל מרוזין דיבר תחילה על מעלת סיפורי הצדיקים שעושים רושם גדול בהיכלי הצדיקים בגן עדן ונתן את הסכמתו על הספר ולאחר מכן התפלפל בחידושי התורה שבספר שהובא לפניו, ונתן הסכמה על הספר. והסביר כי הקדים לתת הסכמה על סיפורי הצדיקים, בדומה לתורה שהחלה מבראשית ובה מסופר על החידושים הגדולים שחידש ומחדש השם יתברך בעולם ורק לאחר מכן מפורטות מצוות התורה
המשפיע ר’ מענדל פוטרפס סיפר כי הרבי הדריך את החסיד ר’ אבא פליסקין לפני שיצא להתוועד בערי השדה, כי התוועדות נפתחת בסיפור אודות חסיד ולאחר מכן מדברים בעניני דיומא. תכלית ההתוועדות היא ליישם את מה שתובעים מאתנו בפועל. הנפש הבהמית מנסה לשכנע את האדם, כי הביצוע הוא נעלה מכוחותיו, אך הסיפור על החסיד ממחיש, שהתביעות ניתנות בהחלט ליישום.
במשך כל ימי השנה עלינו לנצל את כוחו של הסיפור החסידי, סיפורים על צדיקים וסיפור השגחה פרטית, לספר לילדינו בכל הזמנות כדי שיחיו עם דרך התורה והחסידות, ובפרט בזמני מנוחה ושקט, כמו לפני השינה וכן במועדים מיוחדים בהתכנסות כל המשפחה סביב שולחן שבת וחג. ניתן להיעזר בספרים שיצאו בתקופה האחרונה ובהם ניתן למצוא סיפורים המותאמים לפרשיות השבוע או מועדי השנה. ידועה ההנהגה של סיפור (מהבעש”ט) במוצאי שבת ובשם הרבנית רבקה אומרים שסיפור חסידי יכול להיות סגולה להחלמה.
ויהי רצון שעל ידי סיפור יציאת מצרים מדור לדור נזכה לקיום היעוד “כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות”, בגאולה האמיתית והשלימה, ובקרוב ממש.
