מספר הרב גלוכובסקי:
לפני מספר שנים הייתי בביקור ביוהנסבורג, בדרום אפריקה. נתתי שם הרצאות לציבור החב”די ולציבור היהודי בעיר. כל זה היה מעט לפני ראש השנה.
אחרי כשלושה חודשים, התקשר אלי השליח ביוהנסבורג, הרב דוד מסינטה ואמר לי:
“הציבור מאוד רוצה שתבוא שוב ליוהנסבורג. האם תוכל לסגור על התאריך של ג’ בתמוז, לבוא שוב להשתתף בהתוועדויות של הציבור?”.
כיוון שהוא פנה אלי באמצע החורף, אמרתי לו:
“זה מועד יותר מדי רחוק בשביל לסגור עליו. תתקשר בעוד חודש ואז אומר לך אם יש באפשרותי להגיע”.
ר’ דוד היה עקבי, ואחרי חודש הוא צלצל אלי שוב. אמרתי לו:
“גם כעת עדיין מוקדם עבורי לדעת. תן לי עוד שבוע, ואז אתן לך תשובה”.
הוא צלצל שוב ב-ט”ו בשבט, ראש השנה לאילנות. ואז אמרתי לו:
“אתה יודע מה? ר’ דוד, תן לי עוד לילה לישון על זה”, כי באמת היתה לי התלבטות אם לנסוע או לא.
אני משתדל לקרוא מדי יום חמישה מכתבים של הרבי ב’אגרות קודש’. כך אני נוהג במשך שנים רבות, כי אני דולה מתוך אגרותיו של הרבי, אוצרות של עצות והדרכה בכל תחומי החיים. זה עוזר לי אישית וגם מסייע לי בתפקידי כרב. כאשר אנשים פונים אלי לבקש עצה והדרכה, אני יכול לקחת מאוצרות החכמה של הרבי ולתת לאנשים את העצה וההדרכה שהרבי העניק ב’אגרות קודש’.
באותו לילה קראתי על הסדר מכתב, שהרבי שלח לסופר ידוע בארץ, הרב שמחה רז, ובו כתב כך: “מאשר הנני קבלת מכתבו, ודבר בעתו – בסמיכות לראש השנה לאילנות… הפ”נ שבמכתבו יקראו בעת רצון על הציון הקדוש”.
התאריך שהוזכר במכתב היה ט”ו בשבט, בדיוק הזמן שבו אני קורא את המכתב…
אז הבחנתי שיש נ.ב. למכתב והרבי כותב מתחתיו: “נדרשתי ללא שאלני (אבל תקוותי שלא יקפיד) כיון שלדעתי תועלת הרבים שואלת-דורשת זה: באם אפשר (וכדאית השתדלות שיתאפשר) נחוץ וטוב שימשיך במשרתו ופעולותיו בדרום אפריקה”…
כאשר קיבלתי מכתב כה מדויק מהרבי, לאחר שביקשתי מהשליח ביוהנסבורג “תן לי לילה לישון על זה כדי להחליט אם לנסוע עוד פעם לדרום אפריקה”, כמובן שהבנתי מיד שאני נוסע לדרום אפריקה לג’ בתמוז. וכך עשיתי.
ועל מה שקרה באותה נסיעה בשבוע הבא…
