ארכיון תמונה

מדי שבת בשבתו מתכנסים אבות ובנים באולם בית כנסת חב”ד ללימוד בצוותא. יוזם הרעיון ומפעילו מזה שנים רבות הוא ר’ אדם דיילס. ביקשנו ממנו לספר על הפרויקט שלקח על עצמו: מתי בעצם זה התחיל? לפני 16 שנה התחילה הפעילות של

בפרשיות השבוע אנו קוראים מסיפורי אבותינו, ומעשה אבות הם סימן לבנים. הקב”ה ציוה את אברהם רק באופן כללי: “קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה“. אברהם אבינו לא חיכה

במסגרת מדור זה נסקור בכל פעם את אחד משיעורי התורה הפעילים בקהילה. הפעם נפתח באחד השיעורים הוותיקים ביותר בקהילה, הנמסר באולם בית כנסת חב”ד המרכזי ע”י הרה”ח הרב אפרים מיפעי שליט”א. למרות עיסוקיו הרבים התפנה הרב מיפעי לענות לנו על

השיעור הזה הוא כפי הנראה משיעורי התניא הוותיקים בארץ ואולי בעולם כולו, הוא נמסר בבית כנסת חב”ד ברחובות על-ידי הרב אריה לוין, בכל יום שלישי כבר 43 שנה!!! עם יסוד והקמת בית כנסת חב”ד ברחובות, הוחלט, כיאה וכראוי לבי”כ חב”ד,

נמצאים אנו בפתחה של שנה מיוחדת במינה – שנת הקהל. בזמן שבית המקדש היה קיים, היו כולם חוזרים וחיים מחדש את מעמד הר סיני. כל עם ישראל “אנשים נשים וטף” ביחד, “כאיש אחד בלב אחד”, היו שומעים “באימה וביראה” פרשיות

במאמר המוגה האחרון שזכינו לקבל מהרבי לעת עתה, דיבור המתחיל “ואתה תצוה“, מציין הרבי בתחילתו שמשה רבינו ועם ישראל הם בדוגמת הראש והרגל כמו שכתוב “שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו”. ישראל הם הרגלים של משה ומשה הוא

כביסה חז”ל חששו שמא לא יכבס אדם את בגדיו לפני החג, בהסתמכו על כך שיעשה זאת בחול-המועד בהיותו פנוי, ונמצא שייכנס ליום טוב כשבגדיו מלוכלכים. לפיכך אסרו לכבס בחול-המועד. האיסור חל על כיבוס בין ביד ובין במכונה, בין ע”י יהודי

אנו נכנסים לשנה מיוחדת, היא שנת השמיטה, הבאה לידי ביטוי בשמיטת קרקעות: “ושבתה הארץ שבת לה’.. שבת שבתון יהיה לארץ..”, וגם בשמיטת כספים: “מקץ שבע שנים תעשה שמיטה. וזה דבר השמיטה, שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא

המגילה שאנו קוראים בימי הפורים נקראת “מגילת אסתר”, על שם אסתר המלכה. נשאלת השאלה, מדוע המגילה נקראת רק על שם אסתר ולא מגילת “מרדכי ואסתר”, הרי למרדכי היה חלק עיקרי בביטול הגזירה, ובפרט שכל הפעולות שעשתה אסתר להצלת העם היהודי

באגרת המפורסמת של הרבי הרש”ב ע”ה מיום ט”ז בכסלו תרס”ב (מופיע במבוא ל”קונטרס ומעין” ולפני י”ט כסלו ב”היום יום”) נכתב בין היתר: ” י”ט כסלו .. החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחַיוּת נפשנו ניתן לנו”. הרבי מדייק (ליקוטי שיחות